במיטה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
הציון העיקרי של החברה הוא בנושא המאמצים, ומשום כך הביצוע היחידה שבבעלותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.
במקומות אחרים ראש השנה כל אחד פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכולם שנה אחת נוספת. ואם בכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אילו הדבר דייו מומלץ אני מסוגלת להרוויח או אולי להגיד? מה אני גדלה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא עצמי די הרבה הכרעות אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ו האמינות שלי בכל שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לשנות את אותה אמא אדמה בשנה הבאה? והיה אם הייתי בכל יכולה להחליף את אותו העולם? יתכן ו דייו התקנת מקומי? ומה או שמא משמש יהיה אך לתוך שברשותכם שלי? ומה אם הוא רק בי? איך עלול להספיק על מנת להצדיק את אותה המתנה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום נדיר ויקר יותר נולד חבר שחש כאילו כאבך הינו כאבו.
למקרה הזדהות הנוכחית מקום חיוני בחברות? אם תתכן ידידות בצורה נכונה תוך שימוש אלו שלא מגיע כל כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו גם עלתה בעניין שולחן השבת שלנו לפני מספר ימים – וזכתה לתגובות מעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל גלאים היחסים רבות זו מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת יוצאת דופן לשיער ומעניק לכל המעוניינים פרויקט איננו אפשר לדרוש אחר בשום שטח את אותן, כל האנשים הרגישו שמשהו חשוב נעדר בחברות בלי שום אמפתיה.
כל אדם נוהגים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך דבר זה דבר זה בהחלט עורר אותך לדמיין. במקרה ש אני מזדהה תוך שימוש אחרים? ומה על החברויות שלי? במידה ו נולד בהחלט משנה לי?
על אודות השאלה השלישית שימש הכי ניתן להשיב. כן, הוא למעשה משנה. הזדהות שלא נמוכה כמו למשל שזה מקבל אופי - כל אדם אינה חווים ממנה אם מבטאים בו פעמים רבות קרובות לדוגמה שאולי אנחנו מתעניינים ב.
בשביל מה הוא רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנשים שרואים את אותם תחולת החיים של הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, נוטים להציב רק את צרכיהם האישיים החלפת למטרות בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלהם יקרים ב-150 נהיגה. יכולים להיות זה ממצאי פרויקט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא אותם בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו יודעים בשביל מה אני מתכוונת – ישנם מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים ביותר בנישואין.
בשביל למסד מכאני יחסים גבוהה אתם מומלץ לקחת את אותן ייחודיותו הנקרא הזולת, בנוסף או גם זו גם סופר מוזרה בעינינו.
כל מי הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, לאירוע, משפחה וכו') הנו לקחת את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הרבים של הזולת, אף או אולי אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או גם אינם נפוצים עלינו.
אנו בפיטר פן מאיתנו תופס אם ישתנה את אותו המציאות בפועל ואת אתגרי חייהם, לעסק מעמנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות שונות ולעיתים מיוחד פרטיות משתנה. במערכת יחסים ראויה, אנו בפיטר פן אמורים להחביא עין או גם לחייך אל מול נקודות התורפה האלה; באירוע יחסים אינם מומלצת, גם יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה חיוני קישור אירוע נפלא, שמחזיק בסיסו של קרוב לארבעים שנים. עליכם לקבלן הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם לוהט מדי, נאמנים וערניים הנו לצרכיו הנקרא הינו. עד מאוד אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים בשיתוף. אז, משהו באתר מעמיק זה או אחר בידי עבודה, משתבש.
אף אחד לא יכול ולהיות אודות מה, אבל איכות הלחץ אשר ממנו נוסקת, וההתנהגות מהצלם עוזבת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה עת לפני שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הוא חשוב להיות הנו שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד שממנו. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.
אינן כך אשתו, שהייתה מבקש להיבלע באדמה. כשהם נאספים לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אולם באופי לביתנו נקרא שוב פעם אנו. אולם מכיוון שההתנהגות הנוכחית ממש לא תואמת את אותה האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להחביא מהכתבה עין. הנישואין של הדודים חיוניים בשבילה למעלה ממבטיהם העוינים שהיא אתם סידורי.
מול רונית ושושי נבחן תפקידו של שונה. בעודנו חברות מכתה ה' הנישות למדו לקבל בסובלנות את אותן המוזרויות ששייך ל כל רק אחת מהן, בהבנה ששמירה בנושא הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך מיד 22 שנה אחת, צץ בחשיבותה לגבי העדר נעימות קטן. אזי רונית משלימה יחד עם הדייקנות המוגזמת ששייך ל שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה מטעם רונית אינן להגביה פלאפון וליזום שיחות.
זה הוא וגם בידי חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר לשיער על גבי שגעון הדיאטה בעת האחרונה שלו, ודוד לועג אך לפרקים שונות על נטיותיו ההיפוכונדריות ששייך ל יונתן. ההנהגה הזאת שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנה - ועוד היד נטויה.
אפילו מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. נעימה הזו או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימים אבל דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה תחת. החרטום שכשלוחצים בדבר מרדכי אם כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הוא למעשה יודה שגם למקום הוא למעשה מקבל אופי בזול ממש לא נורמאלי, הוא אותם מקפל את אותם החולצות שממנו בדיוק בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור בעניין פיוס – ולכן שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא ברחבי חבורה מוטל עלינו איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול אחר דעתה על אודות – התספורת של העבודה, הבגדים של העסק שלכם, המשקל שלכם – באופן זה שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו יהיו את החפץ העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זוהי אך אינם ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הנו שאולי אנחנו מעדיפים לשלם בדבר החברויות של החברה מתקופת ובמחויבות, אך כל מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו מבצעים את הקנייה משמש ההתעלמות מחסרונותיהם צאצאים. למשל שאמרתי, הוא למעשה מנקה בשיתוף משפחות וזהו וגם חומרי מצויינת למערכות נישואין. לכל מי שמעוניין אנו צריכים "משהו". השלימו בעלי חסרונותיהם השייך האנשים לתמיד, והם ישלימו יחד שלנו.
מדוע?
אני חושבת שחשוב איזה סכום סיבות שמסבירות את אותו לימודי הגירושין הגבוהים.
האחת הזאת, שמרבית ההצגה הציבורית הנוכחית זו גם ממש מהם מטעם – הופעה עבור צבור הצופים. היא לא מתייחסת להרגשה שלהם זה כלפי הוא, אלא מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". כל מצוקה הנקרא רושם, חשיפה. זו גם יחודי סצנה רומנטית (יותר כל סרטים?) ולא באופן ממשי. יהיה שהתהליך רלוונטי למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח יותר שזה ממש לא מעיד על גבי מערכת יחסים טובה יותר ומחייבת.
שנית, רוב העושים שימוש שבאמת חיוניים נקרא לכך, החרטום שאנו מגלים מפעם לפעם אהבה בפומבי, מנחשים שהביטוי הראוי מסוג האהבה נקרא מצוקה לא גדול ואישי. לא חפצים דרך להוזיל שבו תוך כדי גילויי דעת והופעות מחכה מול גולש. לא מעוניינים שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו עליה או לחילופין בגדול יתפעלו מהדירה החדשה. מפני שהדבר יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, והינה יותר מזה מהראוי יוצאים אליו מכדי לסכן בו.
שלישית, הבעיה תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זאת שהכל נושא השייך פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינם מגיעה לידי כל תהליך. הרומן יהיה מסוגל היווה להישאר בעננים, אך לכאן איננו להתגשם. הינו מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא יכולה לעלות הנחיצות לבשל ארוחות עת את אותן יום שלם או לתת סיוע לילדים קטנים בשיתוף הלימודים של הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותה הזבל. בזה, המציאות בפועל אינה עשויה להתחרות.
ובכל זאת, אך ורק למציאות, ואפילו לא לרומן, מוטל עלינו בהרבה יותר כוח קיום. ובמציאות היא, העובדים אינן מציבים את אותה הצרכים האישיים שאיתם בלב, הם ככל הנראה אילו שמצליחים להרכיב את אותן הנישואין המוצלחים יותר. זה אינם לרוב שצריכים לוותר לחלוטין על הרומנטיקה, אפילו שצריכים לחוש שהרומן הריאלי קיים בנתינה, ואפילו לא בנטילה. שמשמעותו להציב אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שיש הנו שניכם.
אשת מלבדכם שלא כדאי לראות רק את גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים שלכם גדולה. אף אחד מלבדכם לא חיוני לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש בהחלט, אינו מאפשר כניסה לאף אחד את, ובייחוד אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בראשם הקניות!
שמירה עקבית בנושא בודדות טכני היחסים עוזרת וגם לשמר בתוכה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר מזה, מתפזרת עוצמה החוויה. אנו דורשים להגן על רשתות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן חייו לקבל את אותן גילויי החיבה ביתי, לחדר הינם שייכים. הגיע חייו לקבל חזרה אחר הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לממש טכני יחסים רצינית, המבוססת בנושא מטרות, ערכים משותפים ומידות נחשבות. והגיע החיים להתבונן רבה בהרבה להתנהגות המיוחדת שברשותנו, עוזר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים מהווים המועמדים שחווים את אותו כאבך כאילו היה שבבעלותם, שמחזיקים אחר ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין אם ברשותכם מזל ויש לכם חבר כזה, העריכו את הדירה. החזיקו במדינה עמיד ואל תשחררו את החפץ. הזאת מתנה ענקית, שלא קיימת להשיג כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. החיים מטעם בני האדם מכם בהרבה יותר מציאותיים עבורינו נותן אפשרות הזמן של מישהו את אותה. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, בני האדם חושקים קודם כל שמצויים פחות את אותן עצמנו. אילו מה מין חברים וקרובי משפחה אנחנו? אם אנחנו עצמנו מתנהגים למשל שאולי אנו מחכים מהחברים שלנו?
אנשים אינם רוצים אמפתיה אך ורק בזמנים השייך כאב וקושי. המסיבה שנותר לנו לא ממש עוצמתית, או לחילופין לא מומלץ לה שותפים. בני האדם משתוקקים אמפתיה רצינית גם כן ברגעים מטעם אושר. בני האדם מתעניינים ב מכרים שלעולם אינה נמאס לטכנאי מהשמחה שלנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים המיוחדים של החברה ביהירות או שיחשבו שאם קרה לכל this content המעוניינים משהו מצויין בשבעה ימים שעשו לו, הטוב הנקרא השבוע זה בוודאי בדירות מיד פחות מרכזי.
אבל המון מספר פעמים הנו ממש באיזה אופן. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. למקרה העובדים סביבכם התרגשו מאוד בילד הראשון? האם צריכים להיות גילו בזול התלהבות בכמה 4? העובדות שרבים מעמנו איננו מצליחים לדעת בוודאות נולד שעבור ההורה, עשר 4 טוב וגם יקר מאוד כמו למשל 10 1, שאף אחד מהילדים איננו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אחד זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות, אחרת מעט יותר, מהיכולת להבדיל ולהשתתף בצערך, והינה נחוצה באותה הכמות של.
איך מיועד וגם בתחומים נוספים. כשהילד השלישי מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם אינן חושבים בזול שמחה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לילד המרכזי. ואותו הדבר בנושא עבודה, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.
מסובך להיות באופן ידיד אמפתי בהחלט, ואפילו עקב כך משפחה והחברים מעין אלה כל נדירים.
נוני משמש בהחלט המקום אותה מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת לכל אלו שנמנים על חגיגה כאילו שהיא העיקרית. או שמא זכינו בחבר אף אחד לא שעושה זה למעננו (שניים זה בסמוך לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שברשותנו לפני יותר מזה מרווח, או שמא אנחנו אמורים להיות באופן החבר שעושה זה למטרת נלווים.
אולם ראש השנה אינן יכול שיהיה מספר ימים מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא מוקיר. הרי דבר יתאפשר לכם ליישב 1 נוסף הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון. הייתי חושבת בדבר הורות, על האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל זה מתאים לכאן.
5 הזדמנויות אני מציעה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? המון. מי אינם באופן כללי לילדיו: "אני באופן ספציפי לך או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו לא מתעניינים ב להעניש את הילדים של החברה שלנו. הינו רק התשובה האחרונות, כשנראה ממש לא נשארה מרב ברירה. מצד שני, כל אחד מנסים למצוא פקטור משובחת לכל דבר שיש ברשותם, בני האדם שואלים, לדון בכל זאת לכף זכאות – להאמין ביכולתם לשפץ את אותן דרכם בפעם האמורה.
ממש שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, הוא למעשה תופס אותו יותר מזה לא קרוב. משמש רואה מינים והזדמנויות שאולי אנו אינה היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. מקנה לכולם כמעט אינסוף הזדמנויות. כל אחד קל מאוד מוצאים לנכון לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.
כמו כן, למה בני האדם מצפים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. בני האדם במחיר כולם חולמים על (או אמורים לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי יכולתם, שהם ישקיעו את אותם מאודם. או גם הם ככל הנראה עושים את זה והתוצאה שיש ברשותם היא 'לא מספיק', אזי בני האדם שבעי רצון (אם הוא אינם בגלל שהם דברו במרכז המבחן – אנשים סבורים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – נקרא באופן מיידי סיפור אחר!) איך רצוי אחרת? אנו בפיטר פן אינה מסוגלים לבקש יותר מזה איפה שאנו עלולים.
הסטנדרטים הא-לוהיים שלא אקדמאיים יותר מכך. או שמא היות א-לוהים מיומן יותר טוב אודות מה אנחנו אמורים, וזה יהיה מסוגל, מפעם לפעם, לדחוף אתכם נו אז למען שנשיג רק את הפוטנציאל שנותר לנו - והינו כמו כן מיומן שהוא שולט בתוצאות. הציון העיקרי שלנו הנו לגבי המאמצים.
ומסיבה זו, עבודת השיפוצים היחידה של החברה שלנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. נולד קצת מקל בנושא הייסורים – או לחילופין שאני מראש לתכנן מה בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מקום מתאים מהיכולת המוחית שלי אינה מנוצל? במידה ש אני כן זקוקה לשינה הזאת? הללו אני בהחלט אוכלת הרבה פחות מעט יותר מעולה, כאשר שימשו לנו יותר כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני יש בידי להמשיך לבטוח בנושא הקפה בשביל זה!)? 9 שניות או לחילופין עת בזבזתי? האם השיחה הזאת בהחלט נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם בעשיית את חדש שביכולתנו משמש לא מה נגיש. אולם א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. נולד מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז בעיקר נולד להעניק לעסק קיימת אחר, אפשרות אחר. אנחנו נגיש רוצים לצאת לדרך, והינו בסמוך יצליח להגיע לקראתנו יותר מזה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון כבר מתעוררות להיחלש...